פסק-דין בתיק ת"ק 010402/02

התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעת לצורך אימוץ ילד מרומניה.

ההסכם מיום 19/6/00, צורף כנספח א' לכתב ההגנה (להלן: ההסכם).

הנתבעת הינה עמותה רשומה העוסקת באימוץ בין ארצי על פי חוק אימוץ ילדים התשמ"א - 1981 (להלן: החוק) ותקנות אימוץ ילדים (הכרה בעמותה לאימוץ בין ארצי)  התשנ"ח - 1998.

בפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות ממערכת יחסים זו.

התובעת טוענת כי התקשרה עם הנתבעת לאחר שעמותה קודמת באמצעותה ביקשה לאמץ ילד מבולגריה, היתה מנועה מלהביא ילדים  לאימוץ עקב איסור על הוצאת ילדים לאימוץ מבולגריה.

התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את התחייבותה על פי ההסכם שכן התובעת לא קיבלה ילד לאימוץ.

התובעת מוסיפה וטוענת כי היות וחלפו למעלה משנתיים ממועד ההתקשרות ובינתיים חל איסור על הוצאת  ילדים מרומניה, הפרה הנתבעת את התחייבויותיה על פי ההסכם ולפיכך עותרת התובעת לחייב את הנתבעת להשיב לה את הסכום ששילמה על פי ההסכם בסך של 3,500 $.

התובעת פנתה לנתבעת בדרישה להחזר הסכום ששולם על ידה ונענתה כי על פי הוראות ההסכם תשלום בסך של 3,000 $, נדרש עבור הכנת תיק האימוץ ולפיכך הסכימה הנתבעת להשיב לתובעת סך של 500 $ וכן את תיק האימוץ שהוכן עבורה. תשובת הנתבעת במכתב מיום 6/3/02, צורפה כנספח לכתב התביעה.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לחייב את התובעת בתשלום סכום נוסף בסך של 3,000 $, עבור שלב איתור ילד לאימוץ. 

הנתבעת טוענת כי בהתאם להסכם ההתקשרות הכינה עבור התובעת תיק אימוץ הכולל אבחון כשירות רפואית, חוות דעת בדבר מסוגלות הורית וחוות דעת שנערכה על ידי עובדת סוציאלית. כן כולל התיק תרגום ואישור נוטריוני של אישורים ומסמכים שונים הנדרשים לצורך הליך האימוץ. תיקה של התובעת הועבר לרשויות האימוץ ברומניה ונרשם בועד האימוץ הרומני ביום 19/10/00 במספר 21815. עותק מתיק האימוץ שהוכן עבור התובעת הוגש וסומן נ/1.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי הציעה לתובעת שלושה ילדים לאימוץ כאשר לגבי כל ילד הועברה אינפורמציה מלאה לרבות חוו"ד רפואית, תוצאות בדיקות מעבדה, חוו"ד של רופא ילדים ישראלי שבדק את הילד וכן תמונות וקלטות וידאו. עותק מתיקי הילדים שהוצעו לתובעת לאימוץ הוגשו וסומנו נ/2, נ/3 ו-נ/4, (שמות הילדים נמחקו על ידי).

הנתבעת טענה כי לאחר שהוצע לתובעת ילד לאימוץ, ביקשה התובעת להתייעץ עם רב והודיעה כי מטעמים הלכתיים אינה מעוניינת באימוץ בן. כן מוסיפה הנתבעת וטוענת כי ילדה שהוצעה לתובעת לאימוץ נדחתה על ידה בגין פזילה בעיניה ולגבי ילדה שניה שהוצעה לתובעת לאימוץ, לקחה התובעת את החומר למחשבה ולאחר מספר ימים הודיעה כי אינה מעוניינת לאמצה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי בתחילת שנת 2001, הופסק האימוץ מרומניה עקב איסור מטעם שלטונות רומניה על הוצאת ילדים לאימוץ. הנתבעת טוענת כי הציעה לתובעת לפעול על מנת לאתר עבורה ילד לאימוץ מאוקראינה אך התובעת סירבה להצעה זו.

התובעת העידה כי תיק האימוץ שהוכן עבורה על ידי העמותה הקודמת, הועבר במלואו לנתבעת ולפיכך לטענתה, אין הנתבעת זכאית לתשלום עבור הכנת תיק האימוץ.

התובעת הודתה בעדותה כי קיבלה מידע על בן לאימוץ אך לאחר שבדקה את הסוגיה מבחינה דתית, הודיעה  שאינה מעוניינת לאמץ בן. כן הודתה התובעת בעדותה כי קיבלה מידע על ילדה אחת וכי את האפשרות לאמץ ילדה נוספת, שללה מיד, לאחר שראתה בתמונות כי הילדה סובלת מפזילה.

לאחר ששמעתי ובחנתי טענות הצדדים והוראות ההסכם, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת לא הפרה את ההסכם בין הצדדים.

הנתבעת פעלה והכינה תיק אימוץ, נ/1, לצורך אימוץ ילד מרומניה והתיק הוגש לשלטונות האימוץ ברומניה. הנתבעת אף הציעה לתובעת שלושה ילדים לצורך אימוץ והעבירה לתובעת מידע כולל אודות ילדים אלה לרבות חוו"ד רפואית ותוצאות בדיקות כפי שעולה מ-נ/2 -נ/4.

סעיף 2.4.18 להסכם קובע מפורשות כי:

"למען הסר ספק מצהירה המבקשת כי הובהר והוסבר לה במפורש כי הומניקט תעשה ככל הניתן מבחינתה לשם ביצוע והשלמת הליך האימוץ . עם זאת מצהירה המבקשת כי אם האימוץ לא הושלם מכל סיבה אובייקטיבית אשר אינה תלויה במעשי ו/או מחדלי הומניקט, כי אז לא תהיה לה כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה כנגד הומניקט למעט החזרי התשלומים כמפורט בנספח "ד"."